שו"ת הרשב"א חלק ה קי״ז

שאלת: שהן חלוקין בהכשר חביות של עובדי כוכבים. שהאחד אומר: כי די להם במים ומלח, וטעמו שהמלח שורפן, והמלח הוא העיקר. והאוסר אומר, שאין די אלא במילוי ועירוי ג' ימים, מעת לעת, או בישון של י"ב חדש, או בציר של דגים.

תשובה: בדבר זה, יש קצת טענה לדברי המתיר, מפני שמצא בספרי הרמב"ם ז"ל, בהלכות מאכלות אסורות פט"ז הלט"ז, שכתב: דקנקנים של עובדי כוכבים, דאם נתן לתוכן ציר ומורייס, מותר לתת לתוכן מיד יין, מפני שהמלח שורפן. וע"כ חשבו, כי אפילו נתן לתוכן מים ומלח מותר, לפי שהמלח שורפן. ומ"מ להכשיר במים ומלח, אין בנו כח, כי אולי סגולת המלח המעורב במים, אינו דומה לסגולת המלח המעורב עם הציר ומורייס. ולא שמענו, אלא ציר ומוריס, אבל מים ומלח לא שמענו. ולא נקל בדבר זה, בלא ראייה.